בפרק זה שלוש נבואות הדומות זו לזו באורכן , בצורתן ובתוכנן , אך יש לשער שלא נאמרו כולן בעת ובעונה אחת . כל אחת פונה אל קבוצה חברתית אחרת העומדת בראש העם ומוכיחה אותה על חטאיה . הנבואה הראשונה ( א-ד ) מוכיחה את הממונים על השפיטה , המעוותים משפט ועושקים את "שאר עמי . " הנבואה השנייה ( ה-ח ) מכוונת נגד הנביאים המועלים בתפקידם . בנבואה השלישית ( ט- יב ) כורך הנביא יחדיו את ראשי העם שאינם שופטים משפט צדק ואת הנביאים הנוטלים שלמונים , ומוסיף עליהם כהנים הנקנים בכסף , שלא נזכרו במפורש בנבואות הקודמות . כל נבואה היא יחידה ספרותית העומדת בפני עצמה , שיש בה פנייה לחוטאים ( פסוקים א , ה , ט , ( פירוט חטאם ( פסוקים ב-ג , ה , ט-יא ) ותיאור עונשם ( פסוקים ד , ו-ז , יב . (
אל הספר