פרק כא נחלק לשני חלקים עיקריים : ו . פסוקים א-יח : מלכות מנשה ; . 2 פסוקים יט-כא : מלכות אמון . בהרצאת קורות יהודה בימי מנשה נמנע מחבר ספר מלכים מלהזכיר אירועים מדיניים צבאיים , והוא מתמקד רק בחטאיו . הרצאה זו היא דוגמה לדרך חשיבתו ההיסטורית דתית . הוא תולה במנשה , שעשה "הךע בעיני ה , "' את חורבן מקדש ירושלים ואת גלות יהודה , שאירעו בדור הרביעי אחריו . פרקנו משקף את הדילמה שבפניה הוא ניצב - חזקיהו , אבי מנשה , היה המלך הראשון אחרי דוד , מייסד השושלת , שתואר כמי שעשה "הישר בעיני ה' ככל א 7 ¥ > עשה דוד אביו" ושמר את המצוות " א ^ ד צוה ה ' את מ ^ ה " ( יח , ג-ו . ( גם יאשיהו , נכדו של מנשה , מתואר באופן דומה ( כב , ב ; כג , כה . ( ואף על פי כן חרב המקדש , ובא הקץ לעצמאותה המדינית של יהודה בימי צדקיהו בן יאשיהו ( כד , יח- כה , כו . ( מבחינת תורת הגמול , גם אם היו חטאיו של מנשה חמורים ביותר , הרי שהרפורמה הדתית של יאשיהו , שביטל את כל העיוותים בפולחן ובאמונה מימי מנשה , היתה צריכה להכריע את הכף לזכות המשך קיומה של יהודה . המציאות , שבה חרבה יהודה בניגוד לכל הציפיות שתלו נאמני ה' בחזרה בת...
אל הספר