ביד אמן מקדם המספר את העלילה ומשנה את זירת הפעולה ואף את נקודת המבט שממנה הוא משקיף עליה . מן הפתיחה "ויךכב יהוא וילך יזךעאלה " בפסוק טז הוא עובר באחת ליזרעאל וכבר הוא וחילו נצפים על ידי הצופה . מעתה יתוארו מהלכיו של יהוא לא בדרך ישירה , אלא בעיקר באמצעות הדיאלוג בין המלך לצופה . בקטע זה בולט גם העיצוב המיוחד , שלפיו מבין הקורא ולו במרומז את מהלכיו של יהוא , בעוד שיורם מלך ישראל חייב לפרש אותם רק על פי מראה עיניו של הצופה . בדרך זו עולה המתח הדראמתי . מצויים במקרא עוד שני סיפורים דומים בעיצובם , שבמרכזם עומד הצופה ( שמואל ב יג , כט-לט ; יח , יט-לב , ( אלא שבאלה התיאורים והדיאלוגים ארוכים ומפורטים יותר . כך , למשל , הביטוי "וישא הנער הצפה את עיניו ויךא והנה " ... ( שמואל ב יג , לד והשווה שם יח , כד ) מצטמצם בסיפורנו למלה אחת - "ויךא . " הצופה רואה את "שפעת יהוא בבאר ( יז ) - תיאור קצר , שחסר בו הסומך ( שפעת סוסים או רכב , והשווה יחזקאל כו , י , ( אך בפיו מתקצר התיאור עוד יותר : "שפעת אני ראה . " סביר שיורם טרח לברר את זהות ה " שפעה , " כמותה ומהלכיה , אך המספר מדלג על כל אלה ומצטט את פק...
אל הספר