אחרי הלשון הארכאית והמליצית שבסיפור משיחת יהוא עובר המספר ללשון קצרה המתארת באופן חי וריאלי את גיבורי העלילה ואת ההתרחשויות . מלאכת הסיפור ניכרת גם בביטויים שבחר המספר כמו "עבדי אדניו " בפסוק יא במקום "שרי החיל" בפסוק ה . בביטוי זה מקופלת אירוניה . שרי החיל הם בעצם עבדי = ) שרי ) יורם מלך ישראל , ואף יהוא עצמו נכלל בקטיגוריה זו . יש בכך כדי ללמד , שלמרות דבר ה ' בפי הנביא עדיין מדובר בקשר , כפי שצוין בפסוק יד : "ויתקשר יהוא ... אל יורם ? . " חלקו השני של פסוק יד והראשון של פסוק טו הם למעשה מאמר מוסגר , המסביר מדוע מצא יהוא את יורם ביזרעאל . מאמר מוסגר זה חוזר בשינויים קלים על המסופר בסיום פרק ח ( כח - כט , ( ואילו את הידיעה האחרת בפסוקים אלה , על ביקור אחזיהו ביזרעאל , מעתיק המספר לפסוק טז . בדרך זו משתלב הסיום הקטוע בפרק ח במהלך הסיפור , שמאמר מוסגר זה יצא מידי בעל מלכים . [ מ"ק ] [ יא ] מדוע בא המשגע הזה אליך . המלה «' שוגע" משמשת לעתים כינוי גנאי או ביטוי לעג לנביא בפי העם או בפי אלה שאינם מאמינים בדבריו . הנביא הושע ( ט , ז ) מוכיח את אלה האומרים "אויל הנביא משגע איש הרוח ; " שמעיה...
אל הספר