בפרק זה משתמש המחבר בטכניקת החזרה , האופיינית לסיפור המקראי . המשא ומתן בין המלך ובין נבות מובא כמה פעמים מפי דוברים שונים , ובכל שלב של חזרת הסיפור חלים בו שינויים . השינויים משקפים נקודות ראות שונות הן של הדוברים והן של שומעיהם . ? השלב הראשון בסיפור הוא מפי המספר , המוסר על הצעת המלך ( ב-ג . ( המלך מבקש מנבות את כרמו , כשהוא מציין את התכלית : "ויהי לי לגן ירק , " ואת הסיבה לבחירתו דווקא בכרם זה : "כי הוא קרוב אצל ביתי . " גם אם הפריז המלך במקצת בהנמקה , והגזים בתיאור קרבת הכרם לארמון , מתרשם הקורא , כי הבקשה מלווה בהסבר נאות . המלך מציע שתי תמורות , והראשונה טובה במיוחד : "ואתנה לף תחתיו 9 ךם טוב ממני ; " גם אם מוצע כאן כרם טוב יותר מכרמו של נבות , מוכן המלך לקזלופין להציע כסף - אם מעדיף נבות מזומנים דווקא . תשובתו השלילית של נבות מנומקת עוד יותר מהצעת המלך המנומקת והנדיבה : "חלילה לי מה' מתתי את נוזלת אבתי לך - '' השלילה מעוננת בהתחייבות דתית , שאין אדם רשאי לבטלה ; ובעקיפין מנומק ההסבר נם בכך , שזו נחלת אבות . מול רצונו האישי של המלך מעמיד נבות מחויבות חזקה יותר - מחויבות לה' ( וב...
אל הספר