תיאור הופעתו של איש האלוהים בבית אל ( פסוק א ואילך ) נשען על חומר הרקע שבפרק יב , כה-לג אך יחד עם זאת הוא נבדל ממנו בבירור מבחינה עניינית וסגנונית . המלה " והגה" שבראש פסוק א דיה להוכיח , שבפסוק זה לא יכול היה הסיפור לפתוח , שהרי היא נקשרת לתיאור הנסיבות שקדם לו . מצד שני אי אפשר לראות את יב , כה-לג כמצג ( אקספוזיציה ) המקורי של הסיפור , שכן גזברים כאן עניינים רבי משקל כמו עגלי הזהב ( יב , כח-כט ) ובית הבמות ( יב , לא , ( שאין להם זכר בגוף הסיפור ( פרט לאזכור של בתי הבמות בסיפא של פסוק לב , שיידון בהמשך . ( קשה להעלות על הדעת , שאיש האלוהים , הפונה ישירות למזבח בית אל ( פסוק ב , ( יתעלם לגמרי מעגל הזהב , אשר חומרתו מובלטת במיוחד בפרק יב , ל . לכך מצטרפת הבחינה הסגנונית : לא זו בלבד שסיכום חטאות ירבעם שבפרק יב , כה-לג כתוב באורח מובהק בסגנונו הדויטרונומיסטי של מחבר ספר מלכים , אלא שניכרת גם זיקה סגנונית בין הרצאת הדברים הסכמתית הזאת לבין שני הכתובים הבאים לאחר הסיפור ומשמשים לו מעין סיכום ( לגלד . ( סימן היכר מובהק לכך הוא השימוש היתר בפועל עשה , הבא לא פחות מתשע פעמים בקטע יב , כח-לג (...
אל הספר