הארכיאולוגי מסתבר , שעוד לפני מאה ז' לפה"ס ( וכנראה כבר מאז מאה י' לפה '' ס , ( היו בדרום חצי האי ערב יישובי קבע של אוכלוסייה מאורגנת במסגרות ממלכתיות , שקיימה חקלאות מפותחת ויישובים עירוניים . . 4 ? הממלכות הערביות הדרומיות עסקו בגידולם ובייצורם של מיני בשמים ( בעיקר מור ולבונה , ( ושיווקו בשמים ושאר חפצי מותרות וסחורות יקרות ערך . כך עולה מן הממצא הארכיאולוגי , והדבר מתאים לנאמר על מלכת שבא : "וחתן ל 15 לך מאה ועשרים ככר זהב ואשמים הךבה בא מאד ןא 3 ן יקרה , לא כב ^ ' ם ההוא עוד לרב ץ 7 & נתנה מלכת שבא לב ? לך שלמה" ( פסוק י , ( וכן לכתובים נוספים על שבא , כגון יחזקאל כז , כב . ? נראה ביותר שממלכת שבא היתה בדרום חצי האי ערב ( תימן , ( ולממלכת זו היתה מושבה מסחרית בצפון חצי האי , שגם היא נקראה שבא ; ממושבה מסחרית זו שווקו הסחורות באמצעות שיירות גמלים ( ישעיה ס , ו ; איוב ו , יט ) לארצות הסהר הפורה . באופן זה ניתן להסביר את המגע של שלמה ושל מלכי אשור עם ממלכת שבא . על פי הסיפור המקראי , שמקורו , כאמור , בספרות החוכמה , נעוצה סיבת הביקור בסקרנותה של מלכת שבא , ששמעה ( כפי הנראה דרך סוחרי...
אל הספר