בדומה לשמות הנציבים , אין אחידות אף בציון המחוזות . חלק מן המחוזות - אלה הנזכרים ראשונים - מוגדרים על ידי שמות ניאוגראפ יים , וחלקם נקראים על שמות שבטים . מן השוני בהגדרת המחוזות ברור , שהחלוקה למחוזות אינה חופפת לנחלות השבטים , ולא העיקרון השבטי הוא המונח ביסוד החלוקה המנהלית למחוזות . לדעת אלט , הושתתה החלוקה למחוזות על עקרון ההפרדה בין מחוזות , שאוכלוסייתם ישראלית ברובה - אלה המחוזות שהוגדרו במונחים שבטיים - ובין מחוזות , שמרבית אוכלוסייתם כנענית , והם נכבשו על ידי בני ישראל רק בסוף תקופת השופטים ובימי דוד - אלה המחוזות המוגדרים במונחים גיאונראפיים . השערה זו נתקלת בקשיים . ספק רב אם כל הערים , שנמנו בתוך " המחוזות הכנעניים" ( לפי אלט , ( אכן היו כנעניות עד לימי דוד ? . בית שמש נזכרת כבר בימי שמואל הנביא כעיר ישראלית ( שמואל א ו , יב-טז . ( חפר נזכרת בין הערים הכנעניות , שנכבשו על ידי יהושע ובני ישראל ( יהושע יב , טז , ( והיא נכללת בנחלת מנשה . אין היא נמנית ברשימת הערים הכנעניות , שלא נפלו בידי מנשה ( יהושע יז , יא-יב ; שופטים א , כז . ( תענך חרבה בסוף מאה י"ב לפה"ס ונשארה בחורבנה...
אל הספר