פסוק ט מזכיר את מסורת המבול כדוגמה לשבועת האל שלא הופרה מאז . מכאן אומר הנביא בדרך של השוואה : כשם ששבועת האל שלא להביא עוד מבול על הארץ נתגשמה ותוסיף להתנשם לעד , כך נם שבועתו הנוכחית תעמוד לעד , אף יותר מן ההרים והגבעות ( ראה דגם זה בפרק נא , ו ועוד . ( כאן תוכן השבועה הוא , שה' לא יקצוף עוד על העם ולא יסתיר פנים ממנו . ? מסורת המבול נרמזת בספרות הנבואה מעט מאוד . רק כאן וביחזקאל יד , יד-כ יש אזכור ברור של הסיפור ושל גיבורו האנושי הראשי - נח . יחזקאל מזכיר את נח כאב טיפוס של צדיק , הניצל בבוא חורבן על הארץ . מתוך היכרות עם המסורת על נח , שהציל בצדקתו גם את משפחתו , קובע יחזקאל , שבעתיד לא עוד יישנה כמקרה הזה " ) חי אני נאם ה' אם בנים לאם בנות יצילו המה לבדם ינצלו , '' שם יד , טז . ( ישעיהו השני מדגיש , כאמור , מוטיב אחר באותו סיפור - השבועה . מחוץ לתורה ולנביאים נזכר המבול גם בתהלים כט , י כמאורע המציין את תקופת הבראשית של העולם : "ה' למבול n v וישב ה' מלך לעולם * . " בספרות החיצונית תופס סיפור המבול מקום חשוב במיוחד בספר היובלים . על פי ספר זה נקבעו ארבעה חגים חשובים ביותר על פי מה ...
אל הספר