מוטיב הראשונות והחדשות , אשר היווה בפס קה הקודמת חלק מדברי התוכחה לעם ( פסו קים נ , ו , ( נמשך גם בפסקה זו , תוך הדגשה של היבט אחר : מכוח היותו בורא העולם , יוסד שמים וארץ ( יג , ( ה' הוא נם אדוני ההיסטוריה , אשר קובע את מהלכיה ; הוא אשר הביא את כורש על מנת שישלים את מעשיו בבבל ( יד . ( מן הדרך שבה מעלה הנביא את דבריו , מתעורר הקושי להבין - אם בא לדרוש משומעיו שיבינו , כי האל הוא אדוני ההיסטוריה על סמך הידיעה שהוא בורא העולם , או שמא להיפך : מתוך הכרתם בשליטתו המוחלטת בהיסטורי יה , עליהם להסיק שהוא גם בורא העולם . על פי ניסוח הדברים , נכונה האפשרות הרא שונה , לכאורה , שהרי הקטע בנוי כאקסיומה " ) אני ראשון אף אני אחרון . אף ידי ןסךה ארץ" וגר , פסוקים יב-יג , ( שעל בסיסה מסיק הנביא את המסקנה ההגיונית היחידה : "אני ץ >; , דבר תי" ונוי ( טו . ( אך כיוון המחשבה הבא כאן לידי ביטוי ( מכאן נם מבנה הקטע ) הוא הפוך : האמת הבלתי מוכחשת ( לא אקסיומה , שהרי היא הוכחה בעליל ) היא שה' הוא אשר ניבא מראש על הופעת כורש , ומכאן שהוא שלחו , והוא הוא ( ה ( ' אלוהי ההיסטוריה . מכאן על העם להקיש על שאר ה...
אל הספר