המוטיבים הראשיים בפרק הם : עזרת ה' בעת קיבוץ הגלויות ( פסוקים א-ח ;( המשפט עם הגויים ומוטיב הראשונות והחדשות ( פסוקים ט-כ ;( ה' מוחל על פשעי עמו ( פסוקים כאכח . ( כמו בפרק מב מתגלגל הכתוב נם כאן ממוטיב אחד למשנהו , בלי שניכר חיץ ביניהם . מוטיב גאולת ישראל וקיבוץ גלויותיו עובר כחוט שני לאורך כל הפרק , אף כי בגילויים שונים . בפסוקים ב , טז הדגש הוא על הליכה במים ; בפסוקים יט-כ מדובר בהליכה במדבר ; פסוק כה עוסק באורח כללי במחיית פשעי העם ובביטויה המעשי - גאולתו . אולם יש לזכור , שהחלוקה לפרקים , שנעשתה לראשונה במאה י"נ לסה '' נ בתרגום הלאטיני למקרא ( הוולגטה , ( אינה משקפת בהכרח את גבולותיהן המקוריים של הנבואות . לפיכך ראוי לתת את הדעת לכך , שפרק מב מסתיים במוטיב של חטאי העם , המצוי בפסוק כד בפרק שלפנינו . בפרק מב הוזכר מוטיב ההליכה במדבר , כמו נם בפסוק כ בפרקנו . פרק מד חוזר למוטיב המשפט עם הגויים ולמוטיב הרא שונות והחדשות . נמצא אפוא , שקשה מאוד לקבוע את הגבולות המדויקים בין מוטיב למוטיב , ולא כל שכן בין נבואה לנבואה ] . יה '' פ ] [ א ] קראתי בשמך לי אתה . הקריאה בשם היא סימן לאדנות . ...
אל הספר