בחזון שיבת ציון מונה ישעיה שבעה עצים , העתידים להפריח את המדבר שבו תעבור דרך הגאולים מבבל לארץ ישראל : "אתן במךבר ארז ש > וה וסז ס ועץ עומן , אשים בערבה ברוש תךהר ותאשור ? קזךו . " לאחר עיון בזהותם של שמות אלה נראה להסיק , שחמישה מהם עצי מחט , הגדלים בארץ ישראל או צפונה לה , באזורים ממוזגים : ארז , עץ שמן , ברוש , תדהר ותאשור . השניים האחרים - שיטה והדס - גדלים אף הם באזורים לחים , כפי שנבהיר להלן . לפיכך רואה הנביא בחזונו את המדבר הופך ל"מוצאי מים" ( יח , ( לאזור פורה המגדל עצים ויערות ( על הברוש ראה בפרק יד , ח . ( ץלז . רוב הכתובים במקרא מכוונים לארז הלבנון , ( Cedrus libani ) ורק אחד מהם מציין : " עץ פרי וכל ארזים" ( תהלים מח , ט , ( בהוראה י כוללת של עצי סרק . תיאורו המלא של הארז ניתן בספר יחזקאל ( לא , ג-ז : ( "אלז בלבנון , יפה גגנף וחלש מצל ו 3 בה קומה ובין עבתים היתה צמרתו ... וייף בגךלו 3 אלך דליותיו , כי היה ^ לשו ץל מים לבים . '' כאן צוין לא רק גובהו , העשוי להניע ל 30 מטר , כי אם גם אורך ענפיו ורוחב צמרתו של הארז . יש לציין גם את היקף גזעו , המגיע בעצים בודדים ל 3 ו מטר ...
אל הספר