לפי המחקר הארכיאולוגי והניאונרפי היסטורי אפשר לצייר תמונה של פריסת היישוב ושל צדדיה השונים של התרבות החומרית בארץ יהודה בימי ישעיהו בן אמוץ , שחי ופעל במחצית השנייה של מאה ח' לפה '' ס . אולם במחקר זה התעורר קושי מרכזי , והוא מידת יכולתנו לקבוע את תאריכם של רובדי יישוב , של מבנים ושל ממצאים מסוימים לימיו של מלך זה או אחר ממלכי יהודה . האמצעי העיק רי המשמש את הארכיאולוגים לקביעת תאריכי הממצאים הוא תהליך התפתחותם של כלי החרס . במאות ח - ' ז' לפה '' ס ניכרת בכלי החרס של יהודה המשכיות רבה , המקשה לקבוע את תאריכיהם המדויקים , אולם התקדמותו של המחקר הארכיאולוגי פותחת אפשרויות חד שות לבודד קבוצות של כלי חרס לפרקי זמן מוגדרים בתקופה זו . כך יש בידינו עתה אפש רות לתארך קבוצות מסוימות של כלי חרס לשלהי מאה ח' וראשית מאה ז' לפה '' ס ( ימי הם של הנביא ישעיהו בן אמוץ וחזקיהו מלך יהודה , ( וקבוצות אחרות - לשלהי ימי המלוכה ( סוף מאה ז' ותחילת מאה ו לפה '' ס , ימי יאשיהו ואחרוני מלכי יהודה . ( נעשו אף ניס יונות לתארך קבוצות של כלי חרס לשלבי ביניים בין שני פרקי זמן אלה ( ראה "עולם התנ"ך , " ירמיה , ...
אל הספר