הפרק מורכב מקטעים שונים , שניתן אמנם לצרפם לעניין אחד , אך ספק אם היוו יחידה אחת במקורם . ייתכן אף שלא כולם כוונו מלכתחילה לנושאם המרכזי : המצוקה והישו עה באחרית הימים . כך , למשל , אין כל ביט חון , שפסוק א כוון לעריץ אלמוני באחרית הימים , וייתכן שזהו שבר מנבואה על מלך אשור , שסופו להיות נשדד ונבגד כאשר תיתם תקופת עוצמתו . פסוקים ז-ט מתארים מצו קה , וכאן היא מוצגת כשלב הסופי קודם לגאולה . אולם אין זה מן הנמנע שלא זו היתה כוונתם המקורית של קטעים אלה . מכל מקום , ההרכב הנוכחי של הפרק יוצר שלמות עניינית על אף הקשר הרופף ( אך הרצוף ) בין פסקה לפסקה . נא ] כהתמר שודד חושד כנלתך ל ? גד יבגדו בך . '' כהתמף" - כאשר תסיים לשדוד , ישדדוך אחרים . "כנלתף '' משמע - כשתסיים ( במקביל לפועל "כחתק ? ף '' הקודם ;( צורת הפעיל מן השורש נלה בהשמטת האות ה '' א ובתוספת דגש ( במקום כה ? לותף . ( [ ב-ו ] תחינה וישועה . הקטע פותח בפסוק אחד של תחינה בסגנון קינת הציבור , המצויה בכמה מזמורים ( על פי קויפמן ; השווה תהלים ל , יא ; לז , לט ; מו , , נז , ב ; פו , טז ; פג , ט-י ועוד . ( הוא ממשיך בתיאור חטוף של
אל הספר