בפרק שני חלקים , השונים לחלוטין זה מזה . הראשון , פסוקים א-יח , הוא תוכחה על ההתנהגות המדינית של העם , הנובעת מתפיסה מסולפת של יראת אלוהים ומהערצה יתרה של הכוח האנושי , כאן - כוחה של מצרים . חלק זה מעוגן כולו במציאות ההיסטורית בת זמנו של ישעיהו . החלק השני , פסוקים יט-לג , הוא אסכטולוני במהותו , ומזכיר ברוחו את הנבואות בפרקים כד-כז ; כט , א-ח . רק בפסוק לא יש אזכור של עם היסטורי , אשור , וראה בפירוש על כך . [ א ] לעשות עצה ... ןל ? סך משכה . רש"י פירש "מקזכה" מלשון נסיך , וגרס , בעקבות תרגום יונתן , כי מדובר על המלכתו של מלך זר , פרעה , כשליט בפועל ביהודה . רד '' ק פירש " מסכה" כעניין מוסתר , ולפיכך סבר , שמסכה ועצה באו יחדיו , משום שגם עצה נותנים בהסתר . אפשר גם שמסכה כאן , כמו בכתובים אחרים , פירושה פסל אלילי ( כגון שמות לד , יז , - ישעיה מב , יז ועוד הרבה . ( לפיכך עורך הנביא הקבלה בין עצה , שעניינה ככל הנראה התחום הפוליטי , לבין מסכה , שעניינה עבודת אלילים , ומגנה את שתיהן : המדיניות היא תוספת חטא על האלילות . [ ב ] ההלכים ללךת מצרים . מדובר ככל הנראה במשלחת , ששלח חזקיהו למלך מצרי...
אל הספר