נבואת אריאל סבה על מוטיב החוזר בצורות שונות בספרות הנבואה ויש לו אחיזה נם בספרות המזמורית . עיקרו : ערב הגאולה של אחרית הימים יתקבצו אומות העולם למלחמה על ירושלים במגמה לכובשה , אך לפתע , מטעם בלתי ברור , ייכשלו ויבוא עליהן הקץ . זהו , כאמור , מוטיב אסכטולוני , ולפיכך הוא נעדר כל רקע היסטורי ברור : אין מציינים מי הם העמים ( על יחזקאל לח-לט ראה להלן , ( מנין יבואו , מה יקרה להם לאחר מפלתם , ואף לא נאמר מה יקרה לישראל לאחר מכן . מוטיב אסכטולוגי זה התפתח ככל הנראה ממציאות היסטורית חוזרת ונשנית : עמים שונים צרו על ירושלים במשך כל תקופת בית ראשון , וככל שעמדה העיר בפניהם , כן נתחזקה האמונה בחוסנה ( ראה על כך בפרק כו . ( אפשר שכישלונו של צבא סנחריב לכבוש את ירושלים בשנת 701 לפה"ס הוסיף עוצמה רבה להתגבשותו של מוטיב זה , שאיבד בהדרגה את הקשר למציאות ההיסטורית וקיבל גוון אסכטולוגי מובהק . קשה לעמוד על סיבותיו של תהליך זה . אם נניח , שהוא החל רק לאחר חורבן המקדש וגלות בבל , יהא בכך הסבר נאות : העיר הריאלית חרבה , אך האמונה במסורת על חוסנה - כדרכן של אמונות רבות - לא בטלה אלא עברה מעין מטאמורפוזה...
אל הספר