או באבן פינה של ממש , ואם מכוונים הדברים לזמן עבר או לעתיד , משום צורתו המיוחדת של הפועל "יסד . " שתי השאלות קשורות זו בזו . מי שפירש "יקד" כלשון עבר , התייחס לאירוע מסוים של הנחת אבן פינה , וההצעות שהועלו בעניין זה נוגעות לייסוד המקדש על ידי שלמה , ייסוד ממלכת בית דוד , או כמטאפורה לראשית יצירתו של היחס המיוחד בין עיר הקודש לבין האל . המפרשים "יסד" כמכוון לעתיד גורסים , שמדובר בהנחת היסוד לירושלים כעיר הןמ ק בעתיד לבוא ( השווה א , כו , ( או שהכוונה להנחת אבן הפינה למקדש השני ( השווה זכריה ד , ו-ז , ( בין אם יהיה זה מקדש ממש ובין מקדש במובנו הסמלי , המופ שט . נראה כי הדברים אכן מכוונים לעתיד , ועניינם הנחת היסוד לירושלים , עיר הצדק שבעתיד . לכך מתקשר פסוק יז , המזכיר את עונש ההשמדה לאנשי הכזב והשקר . הכפלת התיבה "מועד" " ) מועד מו ^ ' ד ( " מקורה אולי בשיבוש , וכך אולי גם "המאמין לא ; חיש , " שתורגם על ידי השבעים "יבוש . " רש"י פירש זאת אחרת : המאמין בדבר הנביא על השמדת אנשי הכזב לא יבקש להחיש את האירוע הקשה , כמו : "והאקןךים ימהר יחיקוה מעשהו" ( ה , יט . ( [ יה"פ ] [ יז ] הקו והמשקלת...
אל הספר