בפנייתו לאפרים מצרף ישעיהו שכרות לגאווה , ומגנה את שתיהן גם יחד . את אפרים עצמה הוא מתאר ביושבת על '' ראש גיא שמנים חלומי לין '' ( א . ( אין ספק שתיאור זה קשור במיקומה הטופוגרפי של שומרון ובהיות האזור מלא בכרמים , אך למעשה יש כאן יותר מתיאןר גיאוגרפי בלבד . ישעיהו רואה בשכרות ביטוי של נאווה , ובגאווה הוא רואה את התגלמות החטא האנושי . ? השכרות מוצגת במקרא מהיבטים שונים . אחדים מן הכתובים מלג לנים על השיכור , כגון משלי כג , כט : "למי אוי למי אבוי למי מךלנים למי שיח למי ? צעים חנם למי חכללות עינים ? -למאחרים על היין" וגר . יש שהשכרות מציינת את ניסיון הבריחה מן המציאות הקשה : "תנו שכר לאובד ויין למרי נפש . ישהה וישכח רישו ועמלו לא יןכר עוד" ( שם לא , ו . ( לא כן אצל ישעיהו , הרואה בשכרות ביטוי לחטא , לגאוות האדם ולהתעלמותו ההפגנתית והיהירה מצו האל : " משכימי בבקר שכר יךדפו מאסרי ב ? שף ליו לדליקם ... ואת פעל ה' לא לביטו ומעשה ןךיו לא ראו" ( ה , יא-יב . ( אלה שהם "סכמים 3 עיניהם , " "מצדיקי רעוע עקב שחד" - הם הם " גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר" ( ה -,כא-כנ . ( העם בז לדבר אלוהים : "ו...
אל הספר