לאחר שורה של כתובים נעדרי כל אופק היסטורי ברור ( כד - כז , יא , ( שהמוטיבים הראשיים בהם אינם מעוגנים במציאות היסטורית ריאלית , מסתיימת חטיבת הפר קים כד-כז בנבואה על קיבוץ גלויות . גם כאן אין הרקע ההיסטורי ברור , אך הנושא הוא היסטורי במהותו , ומוזכרים בו עמים ומקומות מוגדרים ובעיה ממשית : פיזור העם הגולה ? . הדימוי "יךזבט ה' משבלת הנהר '' ( יב ) מרמז על מסורת בקיעת ים סוף : אף שם חבט שליח ה , ' משה , בנהר ( שמות יד , כא , ( ואז נבקעו המים , וישראל יצאו מגלות לגאולה . הנבואות מתקופת שיבת ציון עשו שימוש רב בהקבלת יציאת מצרים לשיבת ציון , וראה על כך להלן בפירוש לפרק מג , על הטיפולוגיה של יציאת מצרים . [ יב-ינ ] משב < ' ת הנהר . הכוונה לשטף הנהר החזק , ראה תהלים סט , נ , טז . הנהר הוא נהר פרת , המציין באופן סמלי את הגבול הצפוני של תפוצות ישראל , כנגד נחל מצרים ( הנילוס ) בדרום . בלשון דומה נוקט הכתוב בפרק יא טו-טז , ואף שם עומדת מצרינו בקצה אחד של המפה , ואילו אשור - בקצה השני . אם נאמרו הדברים שבפסוק זה על ידי ישעיהו בן אמוץ , הרי הם מכוונים לגולי שומרון שבאשור , וכן לאלה מיושבי הארץ , שמ...
אל הספר