מזמור הישועה בפסוקים א-ו מעמיד זו לעומת זו '' עיר ג { ך" ( א ) ו"קךיה נשגבה" ( ה . ( הראשונה תשיר שיר של ישועה , ביטחון ואמונה , ואילו השנייה תושח , תושפל עד עפר . אין המזמור מציין מיהן אותן קריות ; אך דומה שמן ההק שר ניתן להבין , שהראשונה היא ירושלים , שהרי מדובר על שיר בארץ יהודה ( וכן ראה כד , כג , ( ואילו השנייה אינה עיר ממשית , אלא ככל הנראה , סמל לערים אליליות , המייצגות את המחנה האנטי אלוהי . בדרך זו של עימות בין עיר מסוימת , ירושלים , לבין עיר רשעה סמ לית , מקבלת גם ירושלים מימד סמלי , על היסטורי , אסכטולוני ? . בכמה וכמה כתובים בספר ישעיה ובספרות המזמורית זוכה מוטיב עוצמתה , חוסנה ונצחיותה של ירושלים לפיתוח נרחב : החזון בפרק ב , א-ד מדבר על הר ציון וירושלים , שהכל יעלו אליהם לרגל ; נושאו של פרק כט , נבואת אריאל , הוא הצלת אריאל - ירושלים . כל אלה הם חזונות לעתיד , שבהם ירושלים היא מושג כמעט מופשט , ומכל מקום : על היסטורי . ואולם בנבואת ישעיהו יש ביטוי ברור לרעיון , שירושלים תשרוד גם לנוכח הכוחות ההיסטוריים החז קים ביותר , כגון אשור . בפרק לז נאמר : "כי מירושלים תצא עגאךית ...
אל הספר