יש להבחין בין הנבואה הראשית ( פסוקים א-יד ) לבין נספח מאוחר יותר , הפותח ב'ץהןה ביום ההוא" ( פסוק טו ; השווה יט , טז-כה . ( הרקע לנבואה הראשית הוא , ככל הנראה , סוף מאה ח' לפה"ס , זמן קצר לפני אירועי שנת - 701 מסעו השלישי של סנחריב מלך אשור . באותה עת ברח לולי מלך צור מעירו , וסנחריב קרע מעל מלכותו את חבליה הצפוניים והמליך עליהם את אתבעל הצידוני . בכתובתו מזכיר סנחריב את בריחתו של לולי לקפריסין ואת המלכתו של אתבעל , ואפשר שפרט זה נרמז בפסוק א בפרק כג : '' הדחתי את לולי מלך צידון ממלכותו . המלכתי ' ) הושבתי ( ' את אבתעל על כיסאו / והטלתי עליו מנחות רבונו תי" ( כתובת נבי יונס , שורות , ( 14-13 וכן : " לולי מלך צידון מורא הוד מלכותי המם אותו והוא נמלט אל המרחקים אל האיים = ) אל לב הים ) - ( נוסח ב : ' מתוך העיר צור אל ארץ יךננ = ] קפריסין ] נמלט ) ונעלם לבלי שוב . " ( עוד על הרקע ההיסטורי לנבואה זו ראה נם בערך הבא . ? בנבאו על צור פונה ישעיהו ליהודה לא פחות מאשר לצור עצמה . משמעות הנבואה היא : צור לא תוכל להחזיק מעמד בפני אשור . אפשר שבכך יש מסר דתי כפול : ה' מינה את אשור כמטה זעם , ואף ...
אל הספר