[ יג ] ב * ער געךב . בתרגומים העתיקים ( תרגום השבעים , תרגום יונתן ועוד ) נמצא " בעךב ; " בתרגום השבעים אין לנבואה כל כותרת , והמלה "ערב" נעדרת ממנה כליל . נראה שיש לקיים את הנוסח של הכותרת , אך לשנות ל"בעךב" בהמשך הפסוק . גם המלה " ביער" קשה בהקשר זה , שהרי מדובר במדבר . לפיכך הוצע לפרש על פי הערבית וער , שפירושו אדמת סלעים קשה . תלינו אךוזות ךךנים . פנייה לשיירותיו של שבט דדן , לאחר שבני השבט ייאלצו לנטוש את בתיהם בנווה המדבר וללון "ב ? ער" ( יג . ( הדדנים נזכרים כשבט ערבי בכתובים אח דים . למשל : ירמיה כה , כג ; מט , ח ; יחזקאל כז , כ . [ יד ] התיו . הביאו . זוהי צורת הפעיל של השורש אתה , המקביל בארמית לשורש העברי בוא . צורה דומה , אולי ארכאית , באה בפסוק יב : "ב ^ יו ; '' "אתיו . " ? ללזמו קדמו- נדד . במגילות מדבר יהודה נמצא "בלחם" במקום ? " ללזמו" ובכמה מן התרגומים העתיקים נמצא "קדמו" במקום " קךמו , " אך אין הכרח לקבל נוסח זה : ייתכן שהנביא מתאר תמונת מצב ( חזונית או ריא לית , ( ונוקט צורת עבר . מתיאור הכנסת אורחים זו עולה , שאין מדובר במלחמות פנימיות של שבטי ערב אלו באלו , אלא במ...
אל הספר