הנבואה למצרים נחלקת לשתי חטיבות ברורות : פסוקים א-טו ופסוקים טז-כה . החטיבה הראשונה היא נבואה רצופה המתארת מצב של אנארכיה חברתית והתמוטטות מערכות הכלכלה במצרים . החטיבה השנייה מורכבת מחמש אמירות , שכל אחת מהן פותחת במ לים : "ביום ההוא . " בעוד החלק הראשון מצטיין בנימה אחידה של גינוי ולעג וכל כולו תיאור הידרדרותה של מצרים , הרי בחלק השני יש מן ההתפייסות עמה ואף משום נחמה . החלק הראשון אינו מזכיר כלל את ישראל , ומתרכז במצרים בלבד , ואילו החלק השני עניינו יחסי גומלין בין מצרים וישראל ובין מצרים ואלוהי ישראל . מבנה זה הביא חוקרים רבים להניח , שאין זו אלא נבואה , שצורפו אליה נספחים אחדים . בעוד הנבואה הראשית היא אחידה וזמנה אחד , הרי הנספחים אינם בהכרח מיד אחת , ואפשר שמשתקפים בהם זמנים שונים , כפי שנראה לקמן . * שני מיני פורענות חוזה הנביא למצרים : כלכלית וחברתית . בתחום הכלכלה , בהיות כלכלתה של מצרים מבוססת כולה על הנילוס , מנבא ישעיהו על יובש הנהר ( ה , ( שיביא בעקבותיו את קמילת הצמחייה , את דלדול הדגה ( ח ) ופגיעה בכל מלאכה הקשורה בגידולים , שהושקו על ידי מי הנילוס ( ט . ( ואולם תמונות...
אל הספר