בפרק יש שתי נבואות ושני קטעים קצרים עצמאיים . א-ב : שיבת ישראל לארצו בלוויית גלים ועליונותו על אויביו ; ג-כג : נבואה על מלך בבל ; כד-כז : מפלת אשור ; כח-לב : נבואה על פלשת * . הקטע הראשון והנבואה על מלך בבל לא נאמרו ככל הנראה על ידי ישעיהו בן אמוץ , שהרי כאמור לעיל בפרק יג - אין להניח , שנביא בן מאה ח' לפה"ס יינבא על מפלת בבל . אמנם יש טוענים שזוהי נבואה של ישעיהו על מלך אשור , בן זמנו , אך מכאן מתחייבות שתי הנחות , שספק אם אפשר לקבלן : ראשית , המלים "מלך 39 ל" בפסוק ד הן תוספת פרשנית מאוחרת , שבטעות יסודה . שנית , בבל הנזכרת בפסוק כב היא בבל העיר , שהיתה חלק מן האימפריה האשורית , והיא באה כאן כסמל לעולם האלילי כולו ( כך קויפמן . ( כאמור , מי שמסכים לדעה , שיש בספר ישעיה נבואות אחדות שלא ישעיהו בן אמוץ חיברן , מצרף נבואה זו אליהן ואינו נזקק לפרשנות המוציאה את האמור מפשוטו , או מתקנת אותו . [ א-ב ] גאולת ישראל . פסוקים א-ב נאמרו לאחר הגלות , ואולי אף משכבר החלה תקופת שיבת ציון . הנימה התוקפנית כלפי אויבי ישראל שיהיו עבדים לעובדיהם ( לישראל ) ושבויים לישראל , שקודם לכן היו נשבים על ידם ,...
אל הספר