שלושה חלקים בפרק : משל הכרם ( פסוקים א-ז ;( קובץ נבואות תוכחה ( ח-כנ ;( ונבואת פורענות על אויב שיבוא על הארץ ( כד-ל . ( אמנם כל אחד מן החלקים הללו עומד בפני עצמו , אך עריכתם בסדר זה יוצרת שלמות : המשל עצמו מסתיים בלקח - העם חוטא ועל כן ייענש . לקח זה טעון , כביכול , ראיות , ואכן נבואות התוכחה הן מעין ראיות לחטאיו המרובים של העם , ואילו נבואת הפורענות בסוף הפרק היא בחזקת פיענוח העונש שבמ של : מיהו שןשים את הכרם "לבער ?'' זהו אותו אויב , המתואר בפירוט בפסוקים כז-ל . בצורת עריכה זו נוצר בפרק מבנה כפול : פסוק ז הוא הנמשל לפסוקים א-ו , בעוד שפסוקים ח-ל הם בחזקת נמשל למוטיבים של החטא והעונש שבמשל כולו . על המבנה המיוחד של נבואות התוכחה ראה להלן . [ יה"פ ] ומתקין עליה משוכת קוצים ; הוא נוטע '' שרק - '' גפן שגון ענביה אדום כהה ויינה אדום - ומטפח בהתמדה את כרמו : הוא משקה אותו , עודר בין הנפנים , גוזם את זמורו תיו , בונה בו מגדל שמירה ורווצב בו יקב . והנה בעת הבציר משיב הכרם תחת השורק - " באשים" - ענבים לבנים שיינם חמוץ . [ י"פ ] למקרא משל הכרם נשאלת השאלה , האם בחר ישעיהו במטאפורה זו מתוך מג...
אל הספר