ספק אם יש בידינו לקבוע בודאות , אם הפרק כולו נכתב כנבואה אחת , או שמא צורפו בו שתיים שלוש נבואות לחטיבה אחת . מכל מקום , כפי שהוא נתון לפנינו מהווה הפרק חטיבה ספרותית ורעיונית אחת , שעניינה יום ה' " ) יום לה' צבאות ( " ואחרית הימים . ראוי לעקוב אחר מבנה הפרק ולהצביע על השלמות הספרותית והעניינית שהוא יוצר . בכל הפרק עובר כחוט השני מוטיב מפתח כפול : הגבוה , הנישא והנשגב ולעומתו השפל והשחוח . מוטיב זה חוזר בצורות שונות , בין במלים שזו משמעותן , ובין בתמונות הממחישות והמדגי שות את הרם והנישא , כגון : הר , ראש ההרים ועוד . מוטיב זה מודגש בעיקר בפסוקים יא-יב , יז . ( יא.- ג ; 1 הות , שפל , שח , רום , נשגב ; יב : גאה ורם , נשא , שפל ; יז : ג ? הות , עופל , רום , נשגב . ( אך הוא מצוי נם בפסוקים ב-נ ( נשא מגבעות ; נעלה ץל הר ) וכן : ישתחוו ( ח ;( ישח , יע \ פל ( ט ;( רמים , נשאים ( יג , יד , ( מ 3 ךל גבה , חוקוה ( טו ;( ציר זה נושא גם את המטען הרעיוני הראשי של הפרק : שפלות האדם לעומת נדלות האל . ? למעשה לפנינו תיאור של שלוש תקופות : אחרית הימים , שהיא העתיד הרחוק ביותר , המתואר בפסוקים ב-ד ; ה...
אל הספר