ספר ישעיה , בניגוד לספרי ירמיה ויחזקאל , אינו פותח בחזון הקדשתו של הנביא , אלא באוסף של נבואות , שתוכחה וישועה משמ שות בהן יחד . קשה לקבוע בבירור את גבולו תיה של כל נבואה ונבואה , הן מפאת הנושאים הדומים המובאים בהן , והן בשל השיטה שבה צורפו הנבואות זו לזו . אף על פי כן אפשר להבחין , שהנבואות שנצטרפו בפרק למעין חטיבה אחת , נאמרו בתקופות שונות במשך שנות פעילותו של ישעיהו ? . הפסקה הראשונה ( פסוקים ב-ט ) מתארת מצב של חורבן והרס ביהודה : עם מוכה המשול לגוף חולה ; ארץ כבושה בידי זרים ; ערים שרופות . נראה שמצב כזה מתאים במיוחד לתקופה אחת בזמנו של ישעיהו : כיבוש הארץ על ידי סנחריב , בשנת ו 70 לפה"ס . הרמז המובהק ביותר לתקופה זו בא בפסוק ח - "ונותרה בת ציון ק . קכד , בכרם , בקלונה ? מקשה , כ : עיר ( צורה" ( על אפשרות נוספת - ראה לקמן * . ( בפסקה השנייה ( פסו קים י-יז ) מתוארת חברת שפע הבוטחת בעצ מה , ותמונה זו הולמת את המציאות המשת קפת מן הפסקה הראשונה ( שתי נבואות אלה נסמכו זו לזו על ידי דימוי מקשר - סדום ועמורה , וראה עליו להלן * . ( המכנה המשותף לשתי הנבואות שבפסוקים י-יז , כא-כג הוא ה...
אל הספר