בתקופת המקרא תפס הציד מקום נכבד בכלכלת השבטים הפרימיטיביים בכל אזור הים התיכון , אבל חשיבותו פחתה עם המעבר ליישוב קבע ולחקלאות . אפשר גם שסיבות אקלימיות אקולוגיות וצפיפות יחסית של האוכלוסייה צמצמו את היקפו . לפי נתוני המקרא , לא היה לציד תפקיד מכריע בכלכלה , אולם עצם הזכרתו בפסוק יג מעידה על תפקיד כלשהו בכלכלת ישראל . הוא מוזכר בבראשית י , ט ( נמרוד ;( שם כא , כ ( ישמעאל ) ושם כה , כז ( עשו ) - כתובים הנוגעים לאורח החיים השבטי לפני ההתנחלות וכינון המלוכה . ? המקרא מתיר לאכילה בשר ציד של מספר rmn בר : "איל ו ^ בי ויחמור ןאקו ודישן ותאו ןזמר" ( דברים יד , ה . ( מתוכם עלו על שולחנו של שלמה המלך "איל ו ^ בי ולחמור" ומהעו פות הלא מבויתים - בשר "ברברים אבוסים '' ( מלכים א ה , ג * . ( יש כמובן להבדיל בין ציד בקשת ובחיצים , או ברומח ובכידון , שאינו מאפשר שחיטה כשרה , ובין לכידת החיה או העוף בבור או במלכודת , המצוידת בחבל טמון באדמה ( איוב יח , י . ( מירמיה טז , טז וממשלי יב , כז עולה , כי לפעמים - לפחות ביהודה בתקופת בית ראשון - ארגנו גם ציד קבוצתי . מהתקופה הכנענית בארץ ישראל נמצאה רק עדות א...
אל הספר