תורת היולדת

הפרק מנוסח בסגנון החוק הקזואיסטי , שפתיחתו במלה "כי , " וסעיפי המשגה שלו פותחים במלה "אם . " החוק שלפנינו עוסק בדיני טומאה וטהךה של היולדת . הסעיף העיקרי דן בטומאת אשה שילדה בן זכר , ובמשך הזמן הנדרש להיטהרותה . סעיף המשנה עוסק באשה שילדה בת , והחוק כולו מסתיים בתיאור הטקס הפולחני בתום ימי ההיטהרות שלאחר לידת בן או בת . בשולי החוק באה הנוסחה הפורמאלית "זאת תורת הילךת , " ולאחר סיום זה בא מעין נספח למקרה של יולדת ענייה , שאין ביכולתה לה ביא קורבן היטהרות מן הצאן . [ מ '' פ ] הדמוניים , ששאיפתם היא לאבד את החיים . אינטרפרטציה זו היא מאגית במידה מסוימת , ואפשר לטעון כנגדה , כי המונותיאיזם איננו מאפשר את קיומה . עם זאת מצוי בפרק שלפנינו מוטיב של סכנה , הקשור באמו של יילוד בן יומו , ועל כן היא מורחקת מן המקדש ומחפצי הקודש למען טובת הקהילה . הפחד מפני ךמונים מזיקים , התוקפים את החיים הצעירים שזה עתה החלו , מתבטא בכתובות ארסלן טאש , ( Arslan Tash ) שנתגלו באסיה הקטנה , ובטקסטים עתיקים אחרים , שזמנם תקופת המקרא . הכרזת הטומאה והפולחן הקשור בלידה נועדו להגן על האם ועל היילוד ולשמור על המקדש וע...  אל הספר