כאן מפורטים מחדש שלבי הקטרתה של המנחה , שכבר הובאו בפרק ב , ב . אלא ששם היו אופן ההבאה , החומרים וההקרבה עיקר הדברים , מפני שהדין הופנה שם למקריב ולכו הן גם יחד . אגב כך הוזכרה שם זכות הכוהנים ליתרת המנחה , ואילו כאן העיקר הוא אופן ההקטרה והנותר מן המנחה , ולפיכך נם לא הוזכר אופן ההבאה * . בכמה פרטים יש כאן מן החידוש : המנחה נאכלת על ידי הכוהנים " מצות , " כדין קורבן המנחה עצמו ( ב , יא , ( ואסור לאפותה חמץ . היא נאכלת על ידי זכרי הכוהנים בלבד , ומכאן נם מסתבר מקום אכילתה בחצר אוהל מועד . אילו הותרה המנחה גם לנשות הכוהנים ולבנותיהם , היה מקום האכילה נקבע מחוץ למשכן . המנחה הושוותה כאן לחטאת ולאשם , מפני שגם הם נאכלים רק על ידי הזכרים שבין הכוהנים ובחצר אוהל מועד . [ מ"פ ] [ ט ] פסוק זה ניכר במבנה משולש , המאוגד על ידי אותו פועל עצמו החוזר בנטיות שונות . - " והנותרת ממנה יאכלו- אהרן ובניו , מצות תאכל במקום קדש בקוצר אהל מועד יאל לוה . " והשווה לפסוק יט : "הכהן המחטא אתה יאקלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד . " מבנה המשפטים הללו מזכיר את מבנהו של הפסוק בספר בראשית א , כז : את " ויבךא אל...
אל הספר