קורבן החטאת מיוחד בכמה פרטים : . 1 זהו קורבן חובה ואינו רשות , כמו העולה או השל מים ; . 2 קורבן זה בא במפורש על חטא ; . 3 אופן הקרבתו שונה הן מזה של העולה והן מזה של השלמים , ועיקרו השימוש שנעשה בדמו לחטא את המשכן ואת כליו ; . 4 בשרו של הקורבן , להוציא החלב , ניתן לכוהן לאכילה , ובמקרים אחדים נשרף , אך לא על מזבח העולה , אלא מחוץ למחנה . ? בפרק ד מובאים ארבעה מקרים , שיש להקריב בהם קורבן חטאת . כולם פותחים במלת התנאי "אם , " וכולם נסמכים על משפט פתיחה אופייני "ננ ? ש כי 1 "Nun 1 ( ב . ( ו . חטאת של הכוהן הגדול ( ג-יב . 2 ;( חטאת הקהל ( יג-כא . 3 ;( חטאת הנשיא ( כב-כו . 4 ;( חטאת היחיד ( כז-לה ? . ( המקרה האחרון אף מחולק לשני סעיפים , שכן מותרים כאן שני סוגי בהמה דקה : שעילת עזים וכבשה . כל אחד מן הקטעים פותח בציון זהותו של מגיש החטאת וסוג הבהמה המוק רבת . לעתים מורחבת הפתיחה ומפרטת את מהלך הדברים , שהביאו להקרבת החטאת , ובכל הקורבנות מצוינת ההבאה . לא בכולם מצוין בדיוק לאן הובאה הבהמה , אך האנאלו גיה עם קורבנות חטאת אחרים מלמדת , שמ קום ההבאה היה פתח אוהל מועד , כמו בדין העולה ...
אל הספר