פרק זה פותח במלה "אם , " שהיא סעיף משנה של חוק , שראשיתו במלה "כי . " החוק היחיד המתאים למבנה זה מצוי בפרק א , פסוקים ב-ג . לפיכך פרק ג הוא המשך לפרק א , שאף בו נידונו קורבנות מן הבהמה , ופרק ב הוא מעין מאמר מוסגר בין קורבנות העולה לקורבנות השלמים . ? הפרק בנוי משלושה חלקים בעלי מבנה זהה , ובסופם בא דין כללי האוסר לחלו טין אכילת דם או חלב . כל אחד מן החלקים מתחיל בניסוח של תנאי המציג את סוג הבהמה המוקרבת לשלמים , ובהתאם לכך נקבעות פעולות ההקרבה של הזבח . החלק הראשון דן בקורבן שלמים מהבקר , החלק השני - בקורבן כבש , והחלק השלישי - בקורבן עז . הקטעים דומים למעשה זה לזה , וכל ההבדל ביניהם מצטמצם לקורבן הכבש , שבו נוספת האליה על כלל סוני החלב שיש להקטיר על המזבח . ? נם בפרק זה מתוארות פעולות ההקרבה באמצעות משפטים הפותחים בפועל , כגון "וסמך ידו , '' "לזרקו בני אסרן . '' כמו בפרקים הקודמים נחלקות פעו לות ההקרבה בין הכוהן למקריב . מביא הקורבן סומך עליו את ידיו , שוחטו ומפריד את החלב מגוף הבהמה ; הכוהנים זורקים את הדם ושורפים את החלב על המזבח * . כל אחד מן הקטעים מסתיים במשפט נוסחאי , שעיקרו ...
אל הספר