" המצווה " משמעה בספרנו כלל ההוראות שהעם מצווה לעשות ( ו , כה ; יא , כב ; טו , ה ; יט , ט , ( כלומר "התורה הזאת , " כנאמר בפרק כט , פסוק כח ( ראה גם ה , כח ; ו , א ; ז , יא ; ח , א ; יז , כ ; כז , א ? . ( הואיל ופסקה זו ( יא-יד ) באה בהמשך לפסקה הדנה ברעיון התשובה ( א-י , ( יש הטוענים כי המצווה הזאת כוונתה למצווה אחת ספציפית והיא מצוות התשובה . ראינו לעיל כי התשובה עיקרה התחייבות מחודשת לשמור את הברית , כלומר לשמור את כל מצוות ה , ' ולפיכך אין הבדל למעשה בין פירוש המילה מצווה במובנה הקיבוצי המקובל לבין פירושה כמצווה אחת : לשוב אל ה י . עם זאת יש לתת את הדעת לכך כי פסוקנו נוקט את הביטוי "המצוה הזאת , " וצירוף זה הוא בלעדי למקומנו ואינו מצוי עוד בס " ד . בכל שאר הכתובים - שחלקם צוינו לעיל - בא הצירוף "כל המצוה הזאת " או " כל המצוה " או "המצוה . " מבחינה זו ייחודי הוא פסוקנו וייחודי הקטע כולו ( יא-יד . ( בכל הקטע מדובר על מצווה יחידה או על דבר יחיד ( פסוק יד , ( ומכאן שרעיון התשובה אכן ניצב במרכז תודעתו של הכותב ( השווה מלאכי ב , ד-ז ? . ( כפי שנראה להלן , רעיון התשובה גם מתקשר היטב לנאמר...
אל הספר