האמור כאן קשור בנאמר בפרק יד , פסוקים כח-כט ומשלים לו . כך נראה מתוך הקבלת שני הקטעים : פסקה זו מוסיפה את הדברים אשר יש לומר בעת ביעור המעשר מן הבית " ) וידוי מעשר" בלשון חז " ל , או "הודיית מעשר , (" והובאה כאן כדי להסמיכה לדברים הנאמרים בעת הבאת הביכורים ( לעיל פסוקים א-יא . ( המתוודה מצהיר כי קיים את מצוות המעשר כהלכתן ומסיים בתפילה לברכת ה ' על עמו ועל ארצו . חז " ל למדו מפסקה זו על "ביעור המעשרות . " בווידוי עניינים אחדים : ( 1 ) "בעךתי הקדש מן הבית וגם נתתיו " ... ( פסוק יג , ( כלומר חובה לאחר השנה השלישית והשישית להוציא מן הבית את המעשרות שלא ניתנו או לא נפדו כדין ולקיים את המצווה האמורה בהם . . 2 " לא אכלתי באני ( באבלי ) ממנו" ( פסוק יד . ( האונן הוא מי שמת עליו בן משפחה ביום המיתה , ואסורה עליו ביום זה אכילת קודשים . בוויקרא י , טז-יט מסופר שאהרן ובניו לא אכלו את בשר שעיר החטאת ביום מותם של נדב ואביהו . והשווה הושע ט , ד : "ולא יעךבו לו זבחיהם , כלחם אונים להם , כל אכליו יטמאו . 3 . " "לא בערתי ממנו בטמא " ( פסוק יד , ( בהיותי טמא ( כמו "בחזק , " ישעיה מ , י . 4 . ( "ןלא נתתי...
אל הספר