קטע מורכב זה , שלו מקבילה בירמיה ג , א , בא למעשה להסדיר בעיה ספציפית מאוד : נישואי אשה בשנית לבעלה הראשון לאחר גירושיה מבעלה השני או לאחר מותו של האחרון . הדין אוסר נישואין חוזרים אלה בנימוק של תועבה והחטאת הארץ ( פסוק ד ; השווה גם מתי ה , לא-לב ; יט , » , ק מרקוס י , ד-יא . ( מעבר לנימוק הדתי המוצהר של דין זה משתקף בו ניסיון לסתום פרצה בחוק הקיים ולמנוע מצב של התנהגות לא חוקית ( מעשי ניאוף ) בחסות החוק . היינו יש פה נסיון למנוע מצב שבו גירושין ונישואין קצרי המועד יהיו בבחינת מטרייה חוקית להתנהגות הסותרת במהותה את החוק הקיים ( לרעיון הניאוף שביסוד התנהגות כזו השווה "הטמאה" שבפסוק ד לפועל דומה ויקרא יח , כ ; במדבר ה , יג , יד , כ . ( מאידך גיסא , יש שהציעו כי דין זה בא להגן על הבעל השני מפני האפשרות של חרטה מצד הבעל הראשון או האישה . ועיין עוד להלן הביאור לפסוק ד . ? רובו של דין זה אינו דן בבעיה המיוחדת של החזרת גרושה , אלא בהצגת נתוני רקע לדין עצמו . פסוקים א-ג , הרישא של הדין , מציגים את מוסדות הנישואין והגירושין בצורה תמציתית ביותר וכדבר המובן מאליו ומוכר לקורא , עד שאין צורך לפרט ....
אל הספר