כמו דין הסגרת העבד כך אף דין זה משקף את התפיסה ההומנית של ס " ד , העומדת בניגוד גמור לעיקרון הכלכלי שביסוד חוקי המזרח הקדום . בהבדל משוק הכספים בעולם המודרני , שבו הלוואות ברבית הן דבר שכיח , בעולם החקלאי הקדום של ישראל הלוואות נועדו מלכתחילה לסיוע לחלכאים שידם לא השיגה לספק מזון לעצמם ולבני משפחתם . כך עולה בבירור מהפסוקים המקבילים בשמות כב , כד , ויקרא כה , לה ואילך ; דברים טו , ז ואילך . כפי שידוע לנו ממקורות המזרח הקדום שיעורי הרבית אז היו גבוהים מאוד , והלוואה ברבית עלולה היתה אפוא להחמיר במידה רבה את מצבו של הלווה ולהביאו עד לידי מכירת עצמו לעבד לנושה ( ראה במיוחד מלכים ב ד , א ; ישעיה נ , א ; נחמיה ה , ה . ( על רקע זה ניתן להבין את היסוד המוסרי שבפסוקים אחדים במקרא , כגון משלי כח , ח ; תהלים טו , ה ; וראה גם יחזקאל יח , ח , יג , יז ; והשווה שם כב , יב . ? נימוקים דומים מונחים כפי הנראה ברקע האיסור לקחת רבית בדת המוסלמית . פסוקי הקוראן האוסרים על לקיחת רבית ( סורה ב , רעו ואילך ) נתונים בין פסוקים העוסקים במתן צדקה ובעזרה לעניים * . חוקרים הציעו שהיסוד המוסרי שברקע איסורי הרבית ש...
אל הספר