תחילת פרק זה עוסקת , כמו סיום הפרק הקודם , בסוגיית יחסי המין האסורים , הפסולים או הבלתי תקינים . פסוקים א-ט יסודם למעשה בתחום העריות . קשרי חיתון חוקיים ולא חוקיים בין ישראל לבין עמים אחרים הם העומדים במרכזו של הקטע , ובכך הוא מתייחס אל הנאמר בפרקים יח , כ בספר ויקרא ( עיין הביאור לפרקים אלה ב " עולם התנ"ך . ( " מן הרשימה הארוכה של קשרי המין האסורים שבספר ויקרא הותיר ס '' ד בפרק זה רק את האיסור על הקשר עם אשת האב ( פסוק א , ( אולם בפרק כז הוא שב אל איסור זה פעם נוספת ( פסוק כ ) ומביא שם עוד כמה איסורים מאותו תחום . ? פסוקים א-ט בפרקנו מעוררים בהקשר זה שתי שאלות : . 1 מה הטעם בבחירת איסור יחיד זה דווקא מן הרשימה הארוכה של איסורי העריות שבספר ויקרא ומה יחסו לאיסורים שבהמשך ? . 2 מה הטעם בסדר האיסורים כפי שהם נתונים לפנינו ? מן הנאמר על איסורי העריות בוויקרא יח , א-ה , כד-ל ; כ , כב-כו ניתן ללמוד כי עם ישראל ייחס לכנענים ולמצרים התנהגות מינית פגומה וראויה לגינוי . בשל כך נאסרו על ישראל כמה וכמה סוגי התקשרות מינית בין גבר לאישה האופייניים לעמים אלו , לדעת המחוקק הישראלי . ברור כי קשרי חיתו...
אל הספר