אף מצווה זו מקבילה אל המצווה שבמקור הכוחני ( במדבר טו , לז-מא , ( אולם בעוד אשר ס"כ עומד על המשמעות הדתית של הציצית ועל היות הציצית אות וזיכרון לבני ישראל , עומד ס"ד באופן תמציתי על הדרישה בלבד , ומשמיט את שאר היסודות הנלווים . ? צו זה בבואו בהמשך לצו על השעטנז יש בו מן הרמז כי השעטנז אמנם נאסר על בני ישראל והותר רק לכוהנים , אך בני ישראל שאינם כוהנים רשאים וצריכים להלך עם גדילים , שאף בהם יש יסוד מקדש ומבדיל . ובכך בני ישראל מתעלים מעל עמים אחרים , מגשימים את האידיאל של עם קדוש ( דברים יד , ב , ( ונעשים לממלכת כוהנים ( שמות יט , ו . ( וראה '' עולם התנ"ך , " במדבר טו , לז-מא . [ דכ " צ ] המונח גדילים , נזכר גם במלכים א ז , יז "גללים מעשה שךשרות . " השבעים תרגמו : "מעשה מקלעת , " וכך הוראת המילה בלשונות שמיות . ובמשנה ( שבת י , ו ) נאמר : "האשה גודלת = ) קולעת ) את שערה . " בבמדבר טו , לז-מא נקראים הפתילים אשר יש לשים על כנפי הבגד ציצית , והמצווה מפורטת יותר : יש לתת פתיל תכלת בציצית ; וראה "עולם התנ"ך , " במדבר טו . אבן עזרא מביא גם את דעת "המכחישים" שגדילים עושים לכסות לילה אשר מתכסים...
אל הספר