יחידה זו מבוססת על הנאמר בשמות כג , ד-ה . ס"ד מרחיב את הנאמר בספר שמות . רמז להרחבה של החוק המקורי מוצאים אנו בביטוי "ןכן תעגץה " ... ( פסוק ג , ( המזכיר את ההרחבה בפרק כ , פסוק טו ( ראה הביאור שם . ( כמו בספר שמות אף כאן עניינם של החוקים הוא עזרה לזולת על ידי השבת אבדתו , וכן מצוי כאן יסוד של צער בעלי חיים . אולם ניכר הבדל ברורבין תפיסת החוק בדברים לעומת התפיסה שבשמות : בעוד אשר בשמות מכונה הזולת אויבך ושונאך , הרי בדברים הוא מכונה אחיך . השימוש הרב במילה אחיך אופייני למגמתו ההומנית של ס"ד . הוא מבטא יחס של שוויון ואחווה ( ראה בעיקר טו , א-יא . ( ובמקרה הנדון יש בכך רמז כי בקרב ישראל לא ייתכנו שונאים ואויבים , אלא כולם אחים ( השווה ויקרא יט , יז ; דברים כה , ג ועוד . ( בהתאם לכך דורש ספר דברים ממוצא האבדה לא רק להשיבה לבעליה ( שמות כג , ד , ( אלא אף לשמור על החפץ עד אשר ימצא בעליו ( כב , ב-ג . ( כמו כן מרחיב ס " ד את תחולת החוק על חפצים נוספים מלבד בעלי החיים הנזכרים בספר שמות , ואף מוסיף על הצו של שמות כג , ה : "ץזב רנעזב עמו " את הצו "הקם תקים עמי" ( כב , ד , ( כלומר אין די בסיוע בפ...
אל הספר