הצו "החרם תחרימם" ומקומו בחוקי התורה

בחוקי התורה מוצאים אנו שתי עמדות כלפי אוכלוסיית הארץ המובטחת : מצד אחד ישנן הבטחות שה ' יגרש ואף ישמיד את הכנענים תושבי הארץ מפני בני ישראל ( שמות כג , כח-ל ; ויקרא כ , כג ; דברים ו , יח-יט ; ז , א ; ח , כ ; ט , ג ועוד , ( ומצד אחר ישנם צווים המטילים משימה זאת על בני ישראל ( שמות כג , לא ; במדבר לג , נב —נו ; דברים ז , טז ; כ , יז . ( ניתן כמובן להציע סינתיזה של שתי הגישות ולומר כי ה ' יעשה זאת באמצעות ישראל ( השווה יא , כג ? . ( הדרישה "החרם תחרימם " היא הדרישה הקיצונית והחמורה ביותר לגבי אוכלוסיית כנען . ניכרת בחוקי התורה הדרגתיות ברורה שהובילה אל דרישה זו : בשלב הראשון דורש החוק המקראי לגרש את הכנענים מן הארץ ולא לכרות אתם ברית ( שמות כג , כ-לג ; לד , יא-טז . ( בשלב השני באה הדרישה להוריש את תושבי הארץ ( במדבר לג , נ—ני ) — ביטוי זה עשוי להתפרש הן כגירוש והן כהשמדה . בשלב השלישי מצווה המחוקק להחרים את תושבי הארץ ( דברים ז , ב ; כ , טז-יז . ( לביטוי זה מתלווה ההוראה הנחרצת . "לא תחיה כל נשמה " ( כ , טז , ( כלומר החרמה פירושה השמדה מוחלטת . ? הדרגתיות זו משקפת גם את הסדר הכרונולוגי של...  אל הספר
דברי הימים הוצאה לאור בע"מ