בפרק הקודם הופיע הביטוי "הכהנים הלףם " בקשר לבית המשפט העליון ( יז , ט ) ובקשר למלך ( שם , יח . ( ואילו בפרק יח , א נזכר ביטוי זה על רקע של עבודת הקודש , ענייני פולחן ומתנות קודש . שירותם של הכוהנים הלויים במקדש הירושלמי הוא במסגרת שהותם "במקום אשר יבחר . " נמצא שהם מרוכזים בירושלים הן לצורכי שיפוט , הן לצורכי הוראת התורה למלך ולעם והן לצורכי הפולחן במקדש . מונח זה - הכוהנים הלויים - אופייני לס"ד ולחוגו , והוא חידוש ביחס לספרות הקדומה יותר ( יז , ט , יח ; כא , ה ; כד , ח ; כז , ט ; לא , ט ; יהושע ג , ג ; ח , לג ועוד . ( במקורות התורה הקדומים נזכרים הן לויים והן כוהנים ( שמות ד , יד ; יט , כב-כר ; לב , כו , כח . ( ס"כ מקיים הבחנה ברורה בין כוהנים לבין לויים . הכוהנים הם אהרן וצאצאיו , שהם משפחה מיוחדת בתוך שבט לוי , ואילו הלויים הם שאר בני השבט . ההבחנה נשמרת אף לגבי מעמדם 1 רק הכוהנים רשאים לשרת בקודש ולבצע את הטקסים הדתיים המובהקים ; הלויים משמשים כוח עזר לכוהנים - הם אינם רשאים לשרת בקודש , אלא בסיוע בנשיאת חפצי הפולחן , במשמר וכיוצא באלה , ומעמדם נחות ביחס למעמד הכוהנים ( עיין שמות ...
אל הספר