דיני המעשר בס " ד נובעים מריכוז הפולחן ( לעיל פרק יב , ( ומשקפים כנראה את הרפורמה של ימי חזקיהו-יאשיהו ( ראה לעיל יב , ו-ז , יז-יח ; והשווה לדין הבכורות בפרק טו , פסוקים יט-כג ולדיני החגים בפרק טז . ( החידושים הבאים לידי ביטוי בדינים אלו הם : ו . מגמת ריכוז הפולחן ובהתאם לכך הבאת מתנות הקודש אל "המקום אשר יבחר" ( הביטוי חוזר שלוש פעמים בפסוקים כג , כד , כה . 2 ;( מגמת החילון והליברליזציה של המוסדות והמנהגים ( ראה להלן . 3 ;( מגמה הומנית , שלפיה משמשות מתנות הקודש לצורך סיוע לנזקקים ( ראה להלן ? . ( הקטע הראשון ( פסוקים כב-כז ) דן במעשר שנתי הנאכל על ידי הבעלים "במקום אק 7 / כהד . " אל האיכר ומשפחתו החוגגים בירושלים מצטרף גם "הלוי אשר בשעךיף" ( פסוק כז , ( שהוא חסר נחלה וחסר תעסוקה ( ראה לעיל יב , יב-יט , ( וזוכה לכן ליהנות מן הסעודה אשר בקודש . מעשר זה נקרא בלשון חכמים מעשר שני . הקטע השני ( פסוקים כח-כט ) דן במעשר הנאכל כל שנה שלישית " בשץךיף" ( פסוק כח , ( כלומר לא במקדש המרכזי אלא ביישוב שבו גר האיכר . מעשר זה בא במקום המעשר השנתי והוא מיועד לנצרכי המקום : הלוי וכן הגר , היתום והאלמ...
אל הספר