[ א-ה ] פסוקים אלה עוסקים במתן הלוחות השניים , שנועדו להחליף את הלוחות ששבר משה ( ט , יז . ( כשם ששבירת הלוחות הראשונים סימלה את שבירת הברית , כך מסמל מתן הלוחות השניים את השבת הברית על כנה . בפסוק א , המקביל לשמות לד , א , מצווה ה ' על משה לפני עלותו להר לחצוב שני לוחות כמו הראשונים . משה שוהה שוב על ההר ארבעים ימים ולילות , ובמהלכם נושא את תפילתו לטובת העם הנזכרת בפרק ט , פסוקים יח-יט , כה-כט . הסדר בס"ד הוא אפוא תימטי יותר מאשר כרונולוגי . התפילה נזכרת לפני הלוחות השניים , המסמלים את תיקון היחסים בין ה ' לעמו כתוצאה מן התפילה . ? בפרקנו משה הוא בונה הארון ומי שהניח בו את הלוחות מיד לאחר שירד מן ההר בתום התקופה השנייה של ארבעים הימים והלילות . נראה שפסוקים אלו מציגים דיווח מסוכם ופשוט ומתעלמים מן הכרונולוגיה ומתפקידו של בצלאל , שהוציא לפועל את ההוראות של משה ( השווה שמות כה , י-כב . ( ( ו-ז ] פסוקים אלה קוטעים את הרצף הסיפורי , בדומה לפסוקים כב-כג בפרק ט . נראה שהם שובצו כאן בשל ציון מות אהרן . הכתוב בא להדגיש שאהרן המשיך לחיות אחרי מעשה העגל , ולאחר מותו כיהן בנו תחתיו , ללמדך שה ' ...
אל הספר