מצות השבת , שבה נחתמה הוראת אלוהים להקמת המשכן ( לא , יב-יז , ( פותחת כאן את תיאור הביצוע . אך שני הקטעים אינם חופפים ; בפרקנו מוקדשים לשבת שלושה פסוקים בלבד - לעומת שישה שם . חפיפה מלאה קיימת רק בין פסוק ב בפרקנו לבין פסוק טו בפרק לא . ועוד : פסוק ג בפרקנו מכיל מצווה חדשה , שלא הוזכרה קודם - "לא ל 1 בערו אש בכל משבתיכם ביום השבת ; " וזו המלאכה היחידה שנזכרה עם איסור המלאכה הכללי שבפסוק ב . ואולי בא הדבר לשלול את המחש בה , שהבערת אש לצורך מלאכת המשכן מותרת . בהקשר זה מעניין התיאור בכתבי אוגרית על הכנת מקדש בעל . מסופר שם , כי הבעירו אש שישה ימים להכנת ציפויי הזהב והכסף , שבהם צופו כותלי ההיכל ביום השביעי . [ י '' א ] [ ב ] שבת שבתון . הצירוף בא נם לעיל , לא , טו ; ויקרא כג , ג . הכפלת המלה בסמיכות היא לשם הדגשה יתרה . הצירוף בא לעיל , בפרשת המן , בהיפוך סדר מרכיביו ובתוספת המבליטה את משמעו : "שבתון שבת קךש לה "' ( טז , כנ . ( הכפלה מעין זו מצאנו בצירופים "קדש קך שים" ( ל , לו , ( "אלהי האלהים ואדני האדנים" ( דברים י , יז ; והשווה תהלים קלו , ב-ג " , ( סבל הבלים" ( קהלת א , ב '' , ( מל...
אל הספר