בסיפור המקראי חוזר פעמים אחדות מוטיב הנערה , שנועדה להיות בת זוגו של גיבור הסיפור , והפגישה עמה נערכת ליד הבאר . מוטיב זה מופיע בבראשית כט , א-יד , בסיפור יעקב ורחל , ובשמות ב , טו-כב , בסיפור פגישתם של משה וצפורה בת יתרו . בכל הסיפורים האלו מדובר באיש זר המגיע למקום , פוגש בנערה ליד הבאר , וזו מודיעה על כך לבני משפחתה . נראה , שסיפורים אלה מבוססים על נוהגי השידוכין , שרווחו באותם ימים . הפגישה מתרחשת בדרך כלל ליד הבאר , שהרי זה מקום התקהלותן של הבנות , ולאחר היווצרות הקשר בין הצדדים מובאים הדברים לידיעת המשפחה . זו נותנת הסכמתה לשידוך ועורכת משתה וסעודה . בסיפורנו לא ה '' חתן" עצמו הוא המופיע בפגישה שליד הבאר , אלא ה"שדכן . " מוטיב המבחן של בני הזוג משותף אף הוא לכל הסיפורים הללו . בסיפור שלפנינו נבחנות מידותיה והליכותיה של הכלה , ואילו בסיפור יעקב ורחל ובסיפור משה וצפורה נבחנים הגברים הן בכושרם הגופני והן בהתנהגותם האבירית כלפי בת הזוג וכלפי אחיותיה ( שמות ב , יז . ( בבראשית כד בולט הרקע הפטריארכאלי אריסטוקראטי . העבד מגיע עמוס "כל טוב אדניו" ( פסוק י , ( וכבר במעמד הפגישה הראשונה עם...
אל הספר