פרשה זו מקבילה לפרק טז , ומגמתם של שני הסיפורים היא אטיולוגית , כלומר : תכליתם להסביר כיצד נהפכו הישמעאלים לשוכני מדבר . שני הסיפורים מספרים על קנאת שרה , על היענות אברהם לשרה לגרש את הגר ועל ההתגלות להגר ליד הבאר , שם מובטח ליש מעאל עתיד טוב . אולם בדומה לסיפורים המקבילים על חטיפת שרה , ניכר שוני גם בין סיפורים מקבילים אלה . בפרק טז מתגרה הגר בגבירתה , וכיוון שזו מענה אותה , בורחת הגר מפניה . לעומת זאת , בפרשתנו מגרשת שרה את הגר ללא כל התגרות מצידה . בפרק טז מוצאת הגר את עין המים , ואז מתגלה לה מלאך ה , ' ואילו כאן , לאחר שהתנסתה בסבל רב עם בנה , מתרחשת ההתגלות , ובעקבותיה מוצאת הגר את הבאר . בפרק טז מקנאה שרה בהגר צרתה , וכאן , לעומת זאת , היא מקנאה לבנה יצחק . הבדל אחרון זה כרוך בשינויים ברקע המשפטי של שתי הפרשיות . הבעיה המשפטית בפרק טז היא זלזול הגר בגבירתה ( ראה לעיל , ( ואילו כאן נעוץ שורש הבעיה בזכויות יורשים . לפי חוקי ח'מורבי ( סעיפים , ( 171-170 אם לא הכיר האדון בזכויות היורש , שנולד לו מאמתו - יוצאים האמה ובניה לחופשי , ואילו בתעודות מקפדוקיה ( מאות י '' ט-י '' ח לפה"ס ) מ...
אל הספר