בכל שכבות הספרות המקראית ניכרים אותות רשעותה של סדום והמהפכה שבאה בעקבותיה . השירה העתיקה בדברים לב מדברת על הרעל הטמון בגפן סדום ובענביה , והמטבע "מהפכת סדום ועמורה" מצוי בדב רים כט , כב , וכן אצל הנביאים הקלאסיים מעמוס ואילך ( עמוס ד , יא ; ישעיה יג , יט ; ירמיה מט , יח ; נ , מ . ( רישומו של סיפור סדום ועמורה בולט ביותר בסיפור פילגש בגבעה ( שופטים יט . ( מחברו של סיפור זה נוקט שימושי לשון רבים מבראשית יח-יט כדי לתאר את מעשה הזוועה בגבעה ( השווה שופטים יט , ב-בד לבראשית יט , ב-ח . ( אף סופה שליהעיר גבעה מתואר בדרך דומה לזו של סדום . על סדום נאמר : "והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן" ( יט , כח , ( ובדומה לזה מתוארת שריפת גבעה : "והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ... והנה עלה כליל העיר השמימה '' ( שופטים כ , מ . ( תיאור דומה הכולל את הניב '' כליל" מצוי בדברים ינ , יז , בקשר לעיר הניךחת המורדת בה : ' "ושרפת באש את העיר ... כליל לה' אלהיף והיתה תל י " עולם , לא ת בנה עוד . " ואכן , חורבנו של יישוב ישראלי המורד באלוהי ישראל מושווה בדברים כט , כב במפורש למהפכת סדום ועמורה ,
אל הספר