הברית שבפרק טו כוללת רק הבטחת זרע וארץ , ואילו בפרק יז מקפלת הברית בתוכה את קביעת היחס והזיקה שבין אלוהים לבין אברהם וזרעו : "להיות לף לאלהים ולזרעך אחריך , " נוסחה שיש בה משום רמז לברית סיני . במרכז הפרק עומדת המילה , שהיא " אות הברית" המשלים את המערכת של אותות הברית - הקשת בענן ( ט , יג ) הקשורה בבני נח , ששרדו אחרי המבול ; המילה ( יז , יא ) הקשורה בזרע אברהם הנבחר , והשבת ( השווה שמות לא , טז-יז ) הקשורה בישראל . אות הברית הוא מעין סימן ועדות לתוקפה ולקיומה של הברית . המילה , שהיא אות חתום בבשר אברהם וזרעו , משמשת אף היא עדות בלתי נמחית לקשר שבין האל לבני בריתו . אותות הברית הקודמים - הקשת בענן והשבת - טבועים בזמן ובחלל , ובכך מהווים אף הם עדים נצחיים לבריתות שאליהן נצמדו . * על ידי תפיסת המילה כאות ברית , הפך מנהג , שיסודו היגייני ואפוטרופאי - כלומר . שמגמתו לדחות את הדמוני והמסוכן ( ראה שמות ד , כד-כו ) - לערך דתי רוחני ראשון במעלה , הבא לסמל את הקשר שבין אלוהים לעמו הנבחר . ואכן , הפכה המלה "ברית" ביהדות למלה נרדפת ל"מילה . " התפתחות דומה חלה גם בקורבן הפסח . דם הפסח , שיסודו אפו...
אל הספר