לפי הסיפור המקראי נטע נח כרם , שתה מן היין , השתכר והתגלה באוהלו . בנו חם ראה את ערות אביו וסיפר זאת לאחיו , שם ויפת , ואלה לקחו שמלה , שמו על שכמם , הלכו אחורנית כדי לא לראות את ערוות אביהם , וכיסוהו . בניסוחו זה אין בסיפור הסבר מלא לכעסו של נח ולקללה שקילל את כנען בן חם על מה שראו עיניו . לכן היו שפירשו "וירא ... את ערות אביו , " בהסתמך על הצירוף '' ראה ערווה" שבויקרא כ , יז-כא , במשמעות "בא על אביו . " אך בהמשך הכתוב נאמר על שם ויפת : "ןעךות אביהם לא ראו , '' ודבר זה אינו מסייע לפירוש זה . חוקרים אחרים סברו , שהתורה קיצרה כאן , או דיברה בלשון נקייה , והשוואתו של סיפור זה לסיפורים מן המזרח הקדמון ומן המיתולוגיה היוונית תוכיח . ? בדברי פילון מגבל המביאים מסורת פיניקית שנשתמרה ביוונית , מסופר שאל ( הוא כרונוס ) ארב לאורנוס אביו באחד המקומות בתוך הארץ וכבש אותו תחתיו וכרת את ערוותו בסמוך למעיינות ולנהרות , ובכך מנע ממנו המשך הולדת בנים . עניין דומה נמצא במיתולוגיה החורית חתית , שבה מסופר על האל כומרבי , שהוריד את אביו אנו ( אל השמים ) מכס מלכותו , נשך אותו ובלע את מבושיו . וכן הדבר במית...
אל הספר