פרשת גן עדן חופפת בחלקה הראשון את המסופר בפרשת הבריאה ( א , א - ב , ג , ( אך החפיפה התוכנית אינה מלווה בחפיפה סגנונית ספרותית . בפרשת נן העדן התיאורים קונקרטיים , הלשון פיוטית והמוטיבים עממיים מובהקים . כנגד הסכמתיות והסטךאוטיפ יות בתיאורים שבפרשת הבריאה , שבהם כמעט אין אנו מוצאים דפוסים פיוטיים , הרי בפרשת גן העדן התיאורים הפלאסטיים והלשון הציורית מקרבים את סגנונה לסגנון השירה ? . היה מי ששיער , שביסוד פרשת גן העדן מונח שיר עלילה אפי , שהעלה את סיפור גן העדן בדרך שונה ובצורה שירית ; הוא מבסס את השערתו זו על הקצב השירי של כמה נאומים , מלים פיוטיות ומושגים המובאים בה '' א הידיעה , כאילו היו ידועים מראש ( קאסוטו . ( אך אין הכרח בהנחת קיומם של שירי עלילה כדי להסביר את קיומם של דפוסי שירה בתוך הפרוזה המקראית . נראה שהיו קיימות מסורות שונות , מהן שיריות ומהן פרוזאיות , מהן בעל פה ומהן בכתב , שנוצקו יחד ליצירה אחת בסיפור זה , ובשל החגיגיות שבנושא עולה מדי פעם בפעם השגב שבלשון ומדמה לסגנון השירה ? . המבנה הכיאסטי ( של תקבולת הפוכה ) שולט בפרשה זו , הן בפרטיה והן בפיסקאותיה : בפסוק הראשון ( ב...
אל הספר